סמינר הכשרה למדריכים

בחופשת החנוכה עשינו לנו נס קטן. כ-40 מחנכות ומחנכים מצוותי המרכזים שלנו לילדים ולנוער, ארזו תיק ונסעו עד למצפה רמון ליומיים של סמינר הכשרה. הצלחנו לקחת נשימה ולהיפגש באוויר הפתוח, ולהעניק לעצמנו השראה והכשרה לקראת המשך הפעילות החינוכית. במהלך הסמינר פגשנו את סיפורה של מצפה רמון ונפגשנו עם אנשי חינוך ופעילים חברתיים מרשימים. חקרנו מה יוצר חיבור עמוק ומוצלח בין פעילות חינוכית לקהילה מקומית? איך פעילות מקומית מחזקת ומצמיחה סביבה קהילה? אילו פירות צומחים משורשים עמוקים של עבודה ממושכת ומחויבות לקהילה המקומית ולצרכיה?

ניבה לוריא ניצב, חברת קיבוץ משעול,  מורה בכיתה א’, בביה”ס עצמון נוף הגליל משתפת ברשמיה מהסמינר: “כל שנה מחדש קשה להתנתק מהיומיום ולהגיע לסמינר. החופש הוא זמן ‘זהב’ לדייק תכניות למידה ולהכין חומרים. כל שנה מחדש אני מגלה כמה אוויר נותן המפגש עם מחנכים ומחנכות מכל הארץ ובני גילאים שונים. בסמינר עסקנו בסוגיות שמתעוררות מתוך המפגש החינוכי עם עיר, קהילה ומקום והיה מעניין לשמוע על האתגרים וההצלחות השונים במצפה רמון ובפרויקטים השונים. השנה אני נשארת עם המשפט של ירדנה, תושבת העיר ואשת חינוך “מי ששרד כאן קיץ, הוא מצפי”. משפט שמבטא את הכוח להעז ולתת בלי חשבון, גם אם אין לך בית קבע וייתכן שהחיים יאלצו אותך לעזוב. הכוח לתת דרור לתחושה שאת חלק מהקהילה, ושאפשר לחלום בגדול גם אם לא תמיד הייתי כאן.”